עדכון לחוק הירושה השוויצרי 

בניגוד לחוקי הירושה הישראליים, בהם ניתן למצווה להוריש את רכושו לכל מאן דהוא, חוקי הירושה השוויצרים אשר מטיבם הינם חוקי ירושה כפויים, מחויב המוריש בהעברת עזבונו בהתאם למעגלים משפחתיים הקבועים בחוק:

היורשים מחולקים לשלוש דרגות (פרנטלות) אשר קובעות את זכות הירושה שלהם.

דרגה ראשונה - ילדים, נכדים ונינים.

דרגה שניה - הורים, אחים (מלאים או למחצה), אחיינים, אחייני אחיינים.

דרגה שלישית - סבים, דודים, בני דודים מדרגה ראשונה, בני דודים מדרגה שנייה.

חוק הירושה השוויצרי מסדיר גם את עניין חלוקת הרכוש בין הדרגות השונות דהיינו, עבור הצאצאים עד

לשלושת רבעי הרכוש, עבור בן/בת זוג עד למחצית הרכוש ועבור הורים עד למחצית הרכוש.

כפי שציינתי במאמרי מאפריל 2012

החוק האמור הינו חוק אשר נתקבל בשנת 1907 ועל כן אינו מעודכן גם ברמה החברתית וכן גם ברמה הטכנולוגית.

מתוך כוונה ורצון לעדכן את החוק על מנת להביאו למאה עשרים ואחת מתנהלים כיום דיונים בפרלמנט השוויצרי וזאת מתוך כוונה לשנותו ולהתאימו.

השינוייים המדוברים הינם כדלקמן:

• בניגוד לחוק הקיים בו ילדי המוריש זכאים לשלושת רבעי העזבון, בהתאם להצעת התיקון יהיו זכאים הילדים אך ורק למחצית העזבון.
• בן/בת זוג תהא זכאית לרבע העזבון בניגוד למחציתו בהתאם לחוק הקיים.
• הורי המוריש לא יהיו זכאים לחלק בעזבון.

• הצעת החוק מאפשרת לילדים חורגים ו/או שותפים להיות זכאים לחלק בעזבון כל עוד המוריש ציווה זאת בצוואתו באופן מפורש.

• ברמה הטכנולוגית, מבקש המחוקק השוויצרי לאפשר לאדם אשר נמצא בסכנת מוות מיידית להכין צוואתו באופן דיגיטלי כגון שימוש במצלמת ווידאו המצויה במכשיר הטלפון החכם לדג'.

לעניין החלת הדין השוויצרי על עזבונו של אדם צוין הדבר במאמרי מ 2012 כדלקמן:

"קביעת הדין הקובע, אשר יחול על הצוואה:

החוק הבינלאומי הפרטי של שוויץ אשר נכנס לתוקפתו ב 1989 עוסק בשאלת זהות החוק, אשר יחול בענייני ירושה. החוק מפנה לאמנת האג בעניין ניגוד הדינים בנוגע לצורת סידור צוואות - 1961 (בתוקף בישראל משנת 1978). האמנה מבהירה אילו דינים יחולו על צוואתו האחרונה של המצווה. מדינת שוויץ קובעת את החוק, אשר יחול על צוואתו האחרונה של אדם לרוב בהתאם לתושבתו האחרונה של האדם, ולעניין זה אדם יכול שיהיה בעל מקום תושבות אחד בלבד.

מקרים בהם מקום תושבותו האחרון של המצווה הינו שוויץ:

• מנוח עם אזרחות שוויצרית ותושבות אחרונה בשוויץ - מנוח בעל אזרחות שוויצרית אשר מקום תושבותו האחרון היה בשוויץ, החוק השוויצרי יחול על עזבונו בין אם בשוויץ ובין אם בחו"ל.

לדג' אזרח שוויצרי הולך לעולמו בשוויץ, כל רכושו בין אם בשוויץ ובין אם מחוץ לה, יחולק בהתאם לתנאים המתוארים דלעיל.

• מנוח עם אזרחות שוויצרית ותושבות בחו"ל - בהתאם לחוק הבינלאומי הפרטי השוויצרי, באופן עקרוני החוק אשר יחול על צוואותו של האזרח יהא בהתאם לחוק החל במקום תושבתו האחרון, יש לזכור כי ייתכן וכי החוק המקומי יפנה לחוק השוויצרי.

לדג' אזרח שוויצרי תושב ישראל החוק, אשר יוחל על צוואתו יהא חוק הירושה התשכ"ה - 1965.

• מנוח תושב שוויץ אשר אינו מחזיק באזרחות שוויצרית - באופן עקרוני, אדם אשר מקום תושבותו האחרון הינו בשוויץ, חוק הירושה השוויצרי יחול על נכסיו, מאידך ולאור העובדה כי המנוח מחזיק באזרחות זרה עומדת לו הזכות בעת הכנת צוואתו להחיל את חוק מדינת אזרחותו על צוואתו (יכולת הבחירה אינה עומדת לאדם אשר מחזיק אזרחות שוויצרית בצד אזרחות זרה)."

השינויים האמורים הללו נמצאים בשלב הנוכחי בדיונים בפרלמנט השוויצרי ועדיין לא נכנסו לתוקף אך אין ספק שדרכם מובילה לשינוי מגמה חשוב בדין השוויצרי הפנימי.

אין לראות בתוכן המאמר דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום טרם ביצוע פעולה זו או אחרת.